ההשפעה הסביבתית של חומרי הדברה על אסטואר נחל אלכסנדר

חומרי הדברה המוסעים מהסביבה החקלאית והעירונית לנחלים וגופי מים עשויים לדרדר את בריאות המערכת האקולוגית, רעילות סביבתית של חומרי הדברה עשויה להתקיים גם בריכוזים נמוכים מאוד ותלויה במאפייני הרעילות של כל חומר וברעילות המצרפית של כל החומרים במערכת. במסגרת מחקר אסטואר אלכסנדר, נאספו 150 דוגמאות מים בכניסה לאסטואר בזרימת הבסיס ובאירועי זרימה שיטפונית בשנים 2019-2018 והתבצעה אנליזה מדויקת של ריכוז חומרי ההדברה באמצעות HRMS. דוגמאות המים הכילו בממוצע 34 חומרי הדברה בזרימות בסיס ו-45 חומרי הדברה באירועי זרימה שיטפוניים. ריכוזי השיא שנמדדו היו 1.4 מיקרוגרם לליטר בזרימת בסיס ו 55 מיקרוגרם לליטר באירועי זרימה שיטפונית של קוטל החרקים Imidacloprid וקוטל העשבים Diuron, בהתאמה. תערובת חומרי ההדברה באירועי זרימה שיטפונית הראו רעילות פוטנציאלית לשוכני קרקעית ואצות כאשר הרעילות החציונית היתה 110% ו 155%, בהתאמה. סיומם של אירועי זרימה שיטפוניים מייצגת את רמת העקה הגבוהה ביותר על המערכת, זאת בגלל ערכי רעילות גבוהים יחסית וזמני שהייה ארוכים של המים באסטואר. בנוסף, נמצא שמתקיימת רעילות כרונית מתמשכת לצמחים, אצות, דו-חיים, סרטנים, חרקים ודגים מתשעה חומרי הדברה שונים.

המידע שנאסף לאורך המחקר מצביע על כך שסביבת המיקרו-אסטואר בנחל אלכסנדר נמצאת תחת עקת רעילות כרונית לאורך כל השנה עם קפיצות רעילות אקוטיות במהלך ולאחר אירועי זרימה שיטפוניים. מבחינה ניהולית, אנו מציעים לבחון הגבלות על צורת וזמני היישום של קוטל העשבים דיורון והמשך מעקב רעילות במערכת על ידי איסוף ובדיקת דוגמאות בסיומם של אירועי זרימה שיטפוניים.