בחופים חוליים באזורים בהם שינויי המפלס בים כתוצאה מגאות ושפל נמוכים, נבנה הרבה פעמים שרטון חול בשפך האסטואר לים המגביל את קצב תחלופת המים בין הנחל לים.
תוצאות קודמות של מחקר בנחל אלכסנדר מראות שגורם העקה העיקרי באסטואר הוא המחסור בחמצן, בעיקר במי העומק המלוחים. במסגרת מחקר זה בחנו כיצד שינויים במבנה שרטון החול וקצב תחלופת המים משפיעים על ריכוזי החמצן באסטואר. לצורך כך, השתמשנו במערך חיישנים המודדים טמפרטורה, מליחות וחמצן בסמוך לקרקעית האסטואר באופן רציף. פריצות של שרטון החול במהלך שטפונות או כתוצאה מסערות בים איפשרו כניסה של מי ים טריים לאסטואר. מים אלו, העשירים בחמצן, שוקעים לקרקעית האסטואר ומחדשים את מלאי החמצן במי העומק. ככל שכמות מי הים הנכנסת גדולה יותר ההשפעה על ריכוזי החמצן ועל המרחק מקו החוף בו עולים ריכוזי החמצן משמעותית יותר. במסגרת המחקר התבצעה אנליזה של הפריצות הטבעיות בשנים 2014-2018. מנתוני האנליזה עולה שלאחר הבנייה המחודשת של שרטון החול מתחדשת צריכת החמצן במי העומק על ידי הביוטה, מה שמוביל לירידה מחודשת של ריכוזי החמצן לעומק עמודת המים. חישוב של כמות מי הים הנכנסים לקרקעית בכל יום (על פי שינוי המליחות היומי) ביחס לשינויים בריכוזי החמצן המוצגים בדיאגרמת המיהול מראה שאם 10% ממי העומק יוחלפו כל יום במי ים, תוסר עקת החמצן מהמערכת.
מסקנת המחקר היא שקצב החלפת המים הדרוש לאוורור קרקעית הנחל גדול מהקצב שניתן ליצור על ידי תחזוקה פשוטה של שרטון החול בשפך.
דיאגרמת מיהול של מי הקרקעית באסטואר אלכסנדר לאורך 559 ימי מחקר: קצב החמצן היומי בציר ה-Y וקצב תחלופת המים באחוזים בציר ה-X שקובצו לקבוצות ימים על פי קצב תחלופת המים (אחוז הימים מכלל ימי המחקר מצויין עבור כל קבוצה).
המונח קצב תחלופת המים המוצג בציר X מציין את האחוז ממי קרקעית האסטואר שהוחלפו במי ים טריים (אחוז חיובי) או במים מתוקים (אחוז שלילי). והמושג שינוי יומי בריכוז החמצן (ציר Y), מתייחס להפרש בחציוני ריכוז החמצן בין יום מסוים ליום שאחריו, כך שערך חיובי משמעותו עלייה בריכוז החמצן וערך שלילי משמעותו ירידה בריכוז.