צוות המחקר חיבר חוברת תובנות ומסקנות ממחקר רב שנתי בנחל אלכסנדר ונחל תנינים
בחלקם התחתון של נחלי החוף בישראל נוצרים גופי מים, הנקראים אסטוארים, בהם נפגשים מי הנחל ומי הים
► אסטואר אינו נחל! זוהי מערכת אקולוגית יחודית עשירה ומגוונת במיוחד
► לאסטוארים מאפיינים יחודיים הדורשים מערך ניטור וניהול מותאם
► מי האסטוארים מתאפיינים בזמני שהות ארוכים ולכן רגישים יותר לעומסי מזהמים מאשר לריכוזם במי הכניסה
► אסטוארים מתאפיינים בשכבה עליונה של מים מתוקים ומי עומק מלוחים יותר. תנאים אלו גורמים להווצרות מחסור בחמצן
► זיהום מתמשך, גם ברמות נמוכות יחסית, מזיק יותר מזיהום קצר טווח
► המלצה ראשונה: קולחים לא יוזרמו לגופי מים טבעיים
► המלצה שנייה: פתרון הנדסי להגלשה שיטפונית בחרום צריך להיות חלק
מכלי הניהול של האגן
אסטוארים מאופיינים במגוון תנאים רחב בין תנאי ים לתנאי נחל, ולכן אסטוארים בריאים מכילים מגוון רחב של בתי גידול התומכים במערכות אקולוגיות עשירות המספקות שירותי מערכת מגוונים ומאכלסות מינים רבים של בעלי חיים על פני טווח גיאוגרפי קצר.
מיקומם של האסטוארים הישראלים בלב ריכוזי האוכלוסיה של מישור החוף הופך אותם לספקי שירותי מערכת חשובים
מאוד הן מבחינה אקולוגית והן כאתרי נופש ופנאי.
בעבר, לא היה מקובל להתייחס למאפיינים האסטואריניים של נחלי החוף בישראל, אולם מחקר רב שנתי שהתקיים בנחלים
אלכסנדר ותנינים ומדידות בנחלי חוף אחרים הראו כי מי הים חודרים למרחק רב אל תוך היבשה, כך שמקטעים ארוכים בחלקם
המישורי של הנחלים מהווים למעשה אסטואר.
תוצאות מחקר רב שנתי מראות שאסטואר האלכסנדר מאופיין במידה רבה בחוסר חמצן אשר נגרם מהזרמת קולחים לנחל.
עם זאת, במהלך המחקר בתקופות בהן לא זרמו קולחים בנחל, נצפתה יכולת התאוששות מהירה של האסטואר, עד כדי שגשוג
אקולוגי ללא התערבות ממשקית נוספת. לאורך החוף הישראלי זורמים לים 13 נחלים וברבים מהם מתקיים אזור אסטואריני
סמוך לשפך. מטרת חוברת זו להציג את התהליכים המאפיינים את אסטואר אלכסנדר כמודל לנחלי חוף נוספים ולהציע
דרכים לאפיון, ניטור, וניהול למערכות אלו שיתמכו בפוטנציאל ההתאוששות הטבעי שלהן עד להתפתחותה של מערכת
אקולוגית יציבה, עשירה וברת קיימא המספקת מגוון שירותים אקולוגיים ומהווה מוקד בילוי, נופש, ופנאי.
מסקנות המחקר העיקריות:
